טסתי לדרום אמריקה לשלושה חודשים: קולומביה → אקוודור → פרו → בוליביה. חלמתי על טרקים באנדס—והשיא מבחינתי היה Salkantay לכיוון מאצ’ו פיצ’ו. יום שני למסלול, בגובה של יותר מ־4,000 מ׳, הרגשתי סחרחורת קלה מהגובה ובירידה טיפשית מעדתי על אבן. בתוך דקה הקרסול התנפח, והכי הפחיד אותי שלא אוכל להמשיך הלאה.בנקודה הזו נזכרתי למה התעקשתי מראש על ביטוח שמאפשר תשלום במקום: פתחתי את אפליקציית PassportCard, לחצתי “סיוע רפואי”, והתחלתי צ’אט בעברית. שאלו אותי סימפטומים, מיקום, והאם יש רכב/הסעה זמינים. קיבלתי אישור תקציב תוך דקות והטעינו לי את הכרטיס. המדריך המקומי ארגן הסעה למרפאה בקוסקו, ושם עשו צילום, חבישה וקרחון—וכל התשלום עבר ישירות מהכרטיס, בלי להוציא כסף מהכיס ובלי להתחיל לחשוב על קבלות ותביעות. בדרך חזרה למלון ביקשתי גם שיחת רופא דרך המוקד—רופא ישראלי שעבר איתי על ההנחיות והסביר מה לשים לב אליו ביומיים הקרובים. החלטתי לוותר על יום טרק ולהחליף למסלול רגוע לקניונים ולשווקים סביב העמק הקדוש. היו לי עוד שמונה שבועות לטייל—והכי לא רציתי להתרסק על שטות.
כשהכול זז חלק, קל לשכוח למה בכלל צריך ביטוח. אבל ברגע האמת, היכולת לקבל טיפול ולשלם במקום הורידה לי את מפלס הלחץ לאפס ואפשרה לי להמשיך לטייל בביטחון. מבחינתי, זו הייתה ההבדל בין “טרק שהסתיים בדמעות” לבין “תקרית קטנה באמצע מסע גדול”.אם את/ה מתכננת טרקים באנדים או מסלול קופצני בין מדינות, ממליצה לבדוק מראש פוליסה שמאפשרת תשלום מיידי, תמיכה 24/7 בעברית והרחבות לפעילות. זה לא רק כסף—זה שקט נפשי.